מהו מנהג הכפרות?

לקראת יום הכיפורים נהגו בקהילות רבות לערוך כפרות כחלק מן ההכנה ליום הקדוש. יש המקיימים את המנהג באמצעות תרנגול, ויש המקיימים אותו בכסף המיועד לצדקה – דרך המכונה בדרך כלל "פדיון כפרות".

בעת עריכת הכפרות אומרים את הנוסח המקובל, ובמרכזו המילים "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי". כאשר משתמשים בכסף, מייעדים אותו לצדקה ולאחר אמירת הנוסח מעבירים את הפדיון לעניים או למטרת חסד.

עניינו של המנהג אינו רק הפעולה החיצונית. הוא נועד לעורר את האדם לתשובה, לחשבון נפש ולרצון לפתוח את השנה מתוך התקרבות לקב"ה. נתינת הצדקה מוסיפה למעשה הכפרות ממד מעשי של חסד ונתינה.

מקורו ומשמעותו של מנהג הכפרות

מנהג הכפרות מוכר מדורות קדומים וקיבל צורות שונות בקהילות ישראל. הרעיון העומד מאחוריו הוא לעורר את האדם להתבוננות במעשיו ולתשובה, ולא לראות בכפרות תחליף לתשובה עצמה.

במנהג הנעשה בעוף מקפידים להשתמש בתרנגול או בתרנגולת ולא בבעלי חיים שהיו ראויים לקרבן בבית המקדש, כדי שלא ליצור רושם שמדובר בקרבן.

בספרות העוסקת במנהג הוזכרו גם הקבלות לעבודת יום הכיפורים בזמן בית המקדש ולמנהגים קדומים שנידונו בדברי חז"ל. במהלך הדורות התבסס המנהג בקהילות רבות כחלק מן ההכנות ליום הכיפורים.

התשובה, התפילה והצדקה עומדות במרכז עבודת הימים הנוראים, ופדיון הכפרות בכסף מחבר באופן טבעי בין אמירת התפילה לבין נתינת צדקה בפועל.

כפרות בתרנגול או פדיון כפרות בכסף

בצורה המסורתית של המנהג משתמשים בתרנגול עבור גבר ובתרנגולת עבור אישה, אומרים את סדר הכפרות ולאחר השחיטה דואגים שהעוף או שוויו יגיעו לעניים.

לצד מנהג זה נפוץ מאוד גם פדיון כפרות בכסף. מחזיקים את הכסף המיועד לצדקה, אומרים את הנוסח ומסובבים אותו מעל הראש כמנהג, ולאחר מכן מעבירים את הסכום לצדקה.

כמה כסף נותנים לפדיון כפרות?

יש הנוהגים לתת עבור כל אחד מבני הבית סכום המקביל בערך לשוויו של עוף. סכום נפוץ הוא כ־36 ₪ לכל נפש, אך ניתן לתת יותר או פחות בהתאם למנהג, ליכולת ולנדבת הלב.

מעבר לגובה הסכום, עיקרה של הנתינה הוא להפנות את כספי הפדיון לצדקה ולסיוע למי שזקוקים לכך.

מתי עורכים את הכפרות?

הזמן המזוהה ביותר עם מנהג הכפרות הוא ערב יום הכיפורים, ויש הנוהגים לערוך אותו באשמורת הבוקר לפני תפילת שחרית. אחרים מקיימים את המנהג מוקדם יותר במהלך עשרת ימי תשובה.

בשנת תשפ"ז ערב יום הכיפורים חל ביום ראשון, ט' בתשרי, 20 בספטמבר 2026.

פדיון כפרות ונתינת צדקה

לאורך הדורות נקשר מנהג הכפרות לנתינה לעניים. כאשר עורכים את המנהג בכסף, החיבור לצדקה ישיר במיוחד: הסכום שבו נעשה הפדיון מועבר לאחר מכן למי שזקוקים לעזרה או לפעילות חסד.

בעמוד זה התרומות מיועדות לסיוע לנזקקים ולפעילות בית התבשיל ומרכז החסד של בית חב"ד באר שבע. התרומה מוכרת לצורכי מס לפי סעיף 46.

האם ניתן לתת פדיון כפרות מכספי מעשר?

בעניין שימוש בכספי מעשר לצורך כפרות קיימים פרטים הלכתיים. מקובל להבחין בין הסכום שאדם מקבל על עצמו כחלק מעיקר מנהג הכפרות לבין תוספת צדקה מעבר לכך. מי שמעוניין לנהוג למעשה בעניין כספי מעשר נכון שיפעל לפי מנהגו והוראת רבו.

המשמעות הרוחנית של הכפרות

הכפרות נועדו להיות חלק מתהליך ההכנה ליום הכיפורים: לעצור, להתבונן במעשים, להתעורר לתשובה ולהוסיף במעשים טובים. לכן אין לראות במנהג פעולה טכנית בלבד.

כאשר אמירת הכפרות מלווה בתפילה, בחשבון נפש ובצדקה, היא מבטאת שלושה יסודות מרכזיים של הימים הנוראים – תשובה, תפילה וצדקה – ומחברת את ההתעוררות האישית למעשה חסד כלפי הזולת.

מחלוקת הפוסקים על מנהג הכפרות

במהלך הדורות נחלקו הפוסקים ביחסם למנהג. רבי יוסף קארו הסתייג ממנו בשולחן ערוך, ואילו הרמ"א הביא את מנהג אשכנז לקיימו. בפועל התקבל המנהג בצורות שונות בקהילות רבות, לצד קהילות ויחידים שאינם נוהגים בו.

מנהג הכפרות בחב"ד

במנהג חב"ד יש חשיבות לעריכת הכפרות בתרנגול לגבר ובתרנגולת לאישה, בדרך המקובלת ובזמן הנהוג בערב יום הכיפורים. כאשר אין אפשרות לקיים את המנהג בדרך זו, יש הנוהגים לערוך פדיון כפרות בכסף ולתת את הסכום לצדקה.

במצבים חריגים עלו במהלך השנים דיונים הלכתיים גם בנוגע לעריכת כפרות באמצעות שליח. מאחר שבפרטים אלה קיימות דעות ומנהגים שונים, נכון לברר את אופן הקיום המעשי לפי הוראת רב ומנהג הקהילה.